החשיבותהאקולוגית

אגמון החולה הוא הרבה מעבר לנוף מרהיב ולחוויית טיול – הוא נס הנדסי-סביבתי. מערכת המים של האגמון ורשת התעלות שמסביבו פועלות כמערכת אקולוגית מנוהלת ומלאכותית (Constructed Wetland System). מערכת זו נבנתה במטרה לתקן את נזקי הייבוש ההיסטורי, להשיב את האיזון הטבעי לאזור, ולהגן על מקורות המים של מדינת ישראל.

גשר יבשתי בין יבשות ועושר ביולוגי (Biodiversity)

מיקומו הגיאוגרפי הייחודי של עמק החולה כמפגש בין שלוש יבשות מייצר מפגש מרהיב של מגוון ביולוגי עשיר, שבו נפגשים מינים שמקורם באזורי תפוצה שונים לחלוטין.

דוגמה מופלאה לכך ניתן לראות בשלושת מיני השלדגים החיים זה לצד זה באגמון, כאשר כל אחד מהם מייצג זיקה יבשתית אחרת:

• השלדג הגמדי – נציג המקור האירו-אסייתי (מין נודד)
• הפרפור העקוד – נציג המקור האפריקאי (מין יציב)
• השלדג לבן-החזה – נציג המקור האסייתי-אינדו-מלאי (מין יציב)

חיבור בין יבשתי זה, הופך את האגמון למוקד יחיד במינו שבו עושר המינים והשילובים האקולוגיים אינם דומים לשום מקום אחר בעולם.

חשיבות מגוון בתי הגידול

הסוד של העושר הביולוגי באגמון טמון ביצירת פסיפס של בתי גידול (הסביבה הטבעית שבה חי היצור החי). הפארק אינו רק אגם מים, אלא מערכת מורכבת הכוללת גופי מים בעומקים משתנים, גדות בוציות וחשופות, תעלות זורמות, סבכי צמחיית גדות צפופה, שדות חקלאיים ושטחים יבשים פתוחים.

המגוון הטופוגרפי וההידרולוגי מספק מענה לצרכים השונים של מינים רבים: החל ממינים הזקוקים למים עמוקים לציד ולצלילה, דרך מינים המסתמכים על מים רדודים ובוץ לחיפוש מזון, ועד למינים המוצאים בסבך הצמחייה ובחורשות מקום מסתור, קינון ולינה בטוחים מפני טורפים.

מסננת ביולוגית והגנה על הכנרת

כשמי הגשמים והנחלים זורמים דרך אדמות הכבול של העמק, הם שוטפים איתם חומרים אורגניים ומינרלים. אלמלא האגמון, המים הללו היו זורמים ישירות לכנרת ומביאים איתם עודף נוטריינטים (חומרי מזון כגון חנקן וזרחן), שהיו גורמים לזיהום קשה ולפגיעה באיכות מי הכנרת.

האגמון והצמחייה ההידרופילית (צמחי מים) הגדלה בו פועלים כמערכת סינון טבעית: המים זורמים לאט, המוצקים שוקעים, וצמחי המים סופגים את עודפי החנקן והזרחן ומשתמשים בהם לגדילה. כך יוצאים מהאגמון מים נקיים בהרבה בדרכם דרומה.

גן מקלט לצמחים בסכנת הכחדה ועושר ביולוגי

בתוך הפארק הוקם גן בוטני ייחודי לצמחי מים, המשמש כגן מקלט (Refuge Garden). הגן מוקדש להצלה, רבייה והשבה לטבע של צמחי מים נדירים שבית גידולם הטבעי בישראל הצטמצם בעקבות פיתוח ושינויי אקלים.

הצמחייה הייחודית והמוגנת בגן מושכת אליה מגוון רחב של בעלי חיים, ובהם דו-חיים וסדרת השפיראיים (שפיריות ושפריריות). השפיראיים מיוצגים באגמון בעושר ובמגוון מינים יוצא דופן – כולל מינים נדירים ובסכנת הכחדה. נוכחותם העשירה אינה רק מרהיבה עין, אלא משמשת כביו-אינדיקטורים (סמנים ביולוגיים) איכותיים, המעידים על בריאותה, ניקיונה ויציבותה של המערכת האקולוגית כולה.

ממשק אגרו-אקולוגי: אתגר למידה מתמשך

האגמון מהווה שדה מחקר פעיל ליצירת ממשק אגרו-אקולוגי – מודל הבוחן את החיבור המורכב בין צרכי החקלאות לבין שימור הטבע. אחת הדוגמאות הבולטות הינו המפגש בין אלפי העגורים המגיעים לעמק לבין השדות החקלאיים. מפגש היוצר קונפליקט מורכב.

כחלק מההתמודדות עם האתגר, מפזרים החקלאים, עבור העגורים, גרעיני תירס בשטח ייעודי בתוך הפארק, במטרה למתן את הפגיעה ביבולים החקלאיים ובמקביל לספק לעגורים מקום שהייה ולינה בטוח באגם הרדוד. פרויקט זה אינו פתרון קסם סופי, אלא תהליך דינמי ונלמד, הנבדק ונבחן מחדש כל הזמן בשיתוף חקלאים, מדענים וגופי שימור, מתוך שאיפה מתמדת לשפר ולמצוא את האיזון הנכון.

מעבדה פתוחה ומחקר אקולוגי ארוך טווח (LTER)

אגמון החולה משמש כמעבדה פתוחה יחידה במינה. החל משנת 1994 נערך באתר ניטור אקולוגי מקיף, רב-שנתי ורציף – מהמפורטים בישראל – העוקב אחר איכות המים, הצמחייה, הדגה, העופות, היונקים והמיקרו-אורגניזמים.

מסד נתונים ייחודי זה תורם ברמה המקומית לניהול ממשק סביבתי מדויק ומבוסס מדע, וברמה הבינלאומית מהווה מודל עולמי לחקר שיקום שטחים רטובים (Wetlands) והתמודדות עם שינויי אקלים.